הסוד שאף אחד לא רואה
הסוד שאף אחד לא רואה
שבוע טוב ומבורך,
השבוע התחלנו בעזרת השם פרויקט חדש ומיוחד במכון – סדרת פודקאסטים שבה נראיין אנשי מקצוע מתחומים שונים הקשורים באופן ישיר או עקיף לעולם הקריאה.
בפודקאסט הראשון זכינו לארח מטפל רגשי בעל ניסיון רב בעבודה עם ילדים ובני נוער.
אבל מעבר להיותו מטפל, יש לו עוד נקודת חיבור מיוחדת לנושא הזה: הוא בעצמו חווה בילדותו קושי משמעותי בקריאה.
כאשר אדם כזה מדבר על הנושא, הוא לא מדבר רק מתוך ספרים, מחקרים או ניסיון מקצועי. הוא מדבר מתוך החיים עצמם, מתוך המקום של ילד שישב בכיתה, ראה את החברים שלו מתקדמים, והרגיש על בשרו מה עובר על ילד שמתקשה לקרוא.
תוך כדי השיחה עלתה נקודה שממש טלטלה אותי.
בדרך כלל, כאשר אנחנו שומעים על ילד שמתקשה בקריאה, אנחנו מיד חושבים על הצד הלימודי.
אבל הרבה פעמים מתחת לפני השטח מתרחש תהליך אחר לגמרי — תהליך שאף אחד כמעט לא רואה.
הילד עצמו מתחיל להבין שהוא שונה.
הוא רואה שיש חברים שמצליחים לעשות דבר שנראה פשוט כל כך, ואצלו זה לא עובד.
הוא מרגיש שהוא מתאמץ יותר, שהוא מתקדם פחות, ושיש משהו שהוא לא מצליח לעשות כמו כולם.
וכאן מתחיל להתפתח עולם רגשי שלם, בדרך כלל בשקט מוחלט.
חוסר ביטחון בקריאה — זה לא רק ביטחון בקריאה. זה ביטחון עצמי כללי שנפגע.
הדבר המעניין הוא שלא תמיד הילד משתף.
הרבה ילדים בוחרים להסתיר. הם לומדים מהר מאוד איך להתחמק מקריאה בקול, איך להיעלם ברגעים מסוימים, ואיך ליצור רושם שהכול בסדר.
ילד נמנע מקריאה — לא תמיד כי הוא לא רוצה. לפעמים כי הוא לא מעז.
וכך נוצר מצב מוזר: כולם חושבים שהילד מסתדר, אבל הילד עצמו חי עם סוד.
המטפל — הרב מנחם דייטש — תיאר כיצד הקושי הזה לא מתחיל בגיל ההתבגרות. הוא מתחיל הרבה קודם.
יש ילדים שכבר בגיל חמש או שש מבינים היטב שהם מתקשים.
ככל שהשנים חולפות, הסוד הזה גדל יחד עם הילד.
הוא ממשיך לבית הספר, לכיתות הגבוהות יותר, ולפעמים ממשיך גם לישיבה.
מבחוץ הכול נראה רגיל, אבל בפנים נבנה לחץ שהולך ומצטבר.
אחד הדברים שהפתיעו אותי במיוחד — שגם כאשר הילד כבר לומד לקרוא, לא תמיד הכול נפתר.
לפעמים הקריאה עצמה משתפרת, אבל החוויה הרגשית שהצטברה במשך השנים נשארת איתו.
לכאורה אפשר לשאול: למה דווקא קריאה יוצרת השפעה רגשית כל כך עמוקה?
התשובה שעלתה בשיחה הייתה פשוטה אך עמוקה מאוד: קריאה היא לא עוד מקצוע. קריאה היא מיומנות בסיסית ביותר.
ילד שמתקשה בקריאה מרגיש שהוא חסום מול כמעט כל עולם הידע שסביבו — החומש, המשנה, הגמרא, הסידור וספרי הלימוד.
תסכול מקריאה הוא לא “עוד בעיה” — הוא בעיה שמשפיעה על כל החיים.
לכן, כאשר אנחנו רואים ילד שמתקשה בקריאה, חשוב מאוד לא להסתכל רק על האותיות, ההברות והמילים.
חשוב להסתכל גם על הילד עצמו. לשאול מה עובר עליו. איך הוא מרגיש. האם הוא מאמין שהוא מסוגל להצליח.
ולפעמים, מעבר לטיפול בקריאה עצמה, צריך לתת מקום גם לצד הרגשי. צריך להקשיב. צריך להכיל.
איך לחזק ביטחון בקריאה? לא רק דרך תרגול — אלא דרך הקשבה והבנה.
לסיום, אני רוצה לפנות גם להורים וגם למורים ולמורות.
אם יש לכם ילד או תלמיד שמתקשה בקריאה, אל תמהרו לראות רק את הקושי הלימודי.
לפעמים מאחורי הקושי הזה מסתתר עולם רגשי שלם שאף אחד לא רואה.
פעמים רבות, דווקא ההבנה הזו היא תחילת הדרך לפתרון אמיתי.
🎧 לצפייה בפודקאסט המלא
בשורות טובות ובהצלחה רבה,
נתניאל זיס – מנהל מכון זיס – ליבת הקריאה
💡 הידעת?
ילדים רבים שמתקשים בקריאה אינם משתפים את הסביבה במה שהם מרגישים. לעיתים הם מפתחים מנגנוני הסתרה כל כך טובים, עד שגם ההורים וגם הצוות החינוכי אינם מודעים לעומק הקושי הרגשי שהם נושאים איתם במשך שנים.
