למי אתם קוראים?

שלום לכולם ואנחנו בטור השבועי - יום 5 בשעה 5:55

וכאן אשאל אתכם שאלה מפתיעה.

למה ללימוד הקריאה, קוראים 'קריאה'?

אז בטח תענו לי, מה זאת אומרת? קריאה כי הילד קורא.

אבל למה קורא? קורא למי?

אז זהו. שיש הרבה מילים שאנחנו משתמשים בהם ביום יום, בלי להבין את המשמעות המסתתרת.

 וכאן היא ממש לא מסתתרת היא גלויה לגמרי, רק שזה כל כך שגור בפינו, שכלל לא שמים לב למשמעות שיש כאן.

ובכן,'קריאה' היא מלשון 'קורא'. קורא למי? קורא להקב"ה.

אני קורא לו להיות איתי.

על הפסוק "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת" (תהילים קמ"ה, י"ח)

למי הקב"ה קרוב? למי שקורא לו באמת.

מה זה אמת. איך קוראים לו באמת? אומרים חז"ל אין אמת אלא תורה. (ירושלמי ר"ה פ"ג ה'ח)

על ידי לימוד התורה, אני קורא לו להיות איתי.

השפה שלנו – השפה העברית – לשון הקודש, היא שפה קדושה והיא חלק בלתי נפרד מהתורה הקדושה. ולכן לימוד הקריאה נקראת 'קריאה'.

כאשר אנחנו ניגשים לילד ולומדים איתו קריאה, צריך להיות ברור לנו שאנחנו לא ניגשים ללימוד הקריאה כקריאה טכנית יבשה.

אנחנו ניגשים ללימוד, מתוך מקום של ערך רוחני עצום.

ואז ילד או ילדה הלומדים קריאה, ירגישו שהם לא לומדים סתם סימנים גרפיים, אלא הם לומדים את תורת ה' ממש. והם קוראים להקב"ה להיות איתם.

אז עכשיו בטח תשאלו, אוקי. מה הלאה? מה תכל'ס זה עוזר לנו בלימוד הקריאה?

ובסלנג התלמודי, למאי נפקא מינה?

ובכן, יש הרבה מאוד הבדלים אם אנחנו ניגשים לשפה וללימוד הקריאה ממקום טכני עם נתונים יבשים, או שניגשים ללימוד הקריאה ממקום של ערך רוחני.

רוצים דוגמאות? על כך נרחיב בפעמים הבאות

אנחנו כעת בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות.

כל ילד וילדה יודעים שראשי תיבות אלו"ל, הוא אני לדודי ודודי לי.

אנחנו מתקרבים להקב"ה והוא מתקרב אלינו.

זה הזמן להיכנס לשנה חדשה עם אנרגיות חדשות והסתכלות חדשה, על עצמינו, על הילדים, ועל החומר הלימודי שאנחנו מעבירים להם.